מידע למטפלים
Cog-Fun הינה שיטת טיפול קוגניטיבית תפקודית עבור מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) שניתנת על ידי מרפאים בעיסוק מוסמכים. השיטה פותחה ונחקרת במעבדה לשיקום נוירו-קוגניטיבי בבית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית. מטרת הטיפול הינה לסייע בהתמודדות עם ההשלכות התפקודיות של הליקויים בוויסות עצמי בחיי היום יום. הטיפול מתאים למבוגרים עם אבחנה תקפה של ADHD על ידי רופא מומחה ומותנה בשיתוף פעולה עם הרופא המטפל.
הפרעת הקשב הינה כרונית, לכן נדרש מענה מותאם, יעיל ומבוסס מחקרית בשלבי חיים שונים. לשם כך פותח פרוטוקול מותאם עבור ילדים והוריהם (Maeir, Hahn-Markowitz, Fisher, & Traub Bar-Ilan, 2014) מתבגרים והוריהם (Levanon-Erez & Maeir, 2014) ומבוגרים (Kastner, 2018; Velder-Shukrun, 2018).
הטיפול מתמקד בניהול עצמי ארוך טווח של אתגרי ה- ADHD, ומתייחס למספר מוקדים עיקריים: (א) קידום הידע והמודעות העצמית ביחס לסימפטומים וללקויים בוויסות העצמי ולהשלכותיהם בתפקידי חיים שונים (עבודה, לימודים, הורות, זוגיות ועוד), (ב) רכישת אסטרטגיות מותאמות אישית ו- (ג) ניטור ובקרת יישום האסטרטגיות בחיי היום יום תוך גישור על הפער שבין הידע הקיים ליישומו בפועל.
הטיפול מבוסס על מודל ביו- פסיכו- סוציאלי להתמודדות עם מצבי בריאות (ICF) של ארגון הבריאות העולמי, המניח בבסיסו את התפקוד וההשתתפות בתפקידי חיים כגורמים מרכזיים לקידום בריאות ורווחה. כמו כן, המודל ממחיש כי התפקוד אינו מושפע רק מהליקוי הניהולי הנובע מה- ADHD, אלא משלל גורמים פסיכו- סוציאליים (מערכת היחסים בין האדם, עיסוקיו וסביבותיו). הטיפול במבוגרים הוכח כיעיל בהשגת המטרות התפקודיות המשמעותיות למטופל ובשיפור המודעות העצמית ואיכות החיים (Kastner, 2018; Velder-Shukrun, 2018).
הדבר החיובי הוא שעם טיפול וליווי מתאימים אפשר למצוא את הדרך להתמודד עם הקשיים ולשפר את התפקוד בתחומי החיים השונים. טיפול קוגניטיבי-תפקודי למבוגרים בגישת cog-fun A פותח בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית תוך התבססות על מודלים תיאורטיים ויישומיים נרחבים לצד למידה מהשטח.
הטיפול מסייע לאדם ללמוד לנהל את עצמו ואת האתגרים איתם הוא מתמודד, על ידי למידה משותפת תוך רכישת ידע על הפרעת הקשב ופיתוח מודעות עצמית (איך אני מתפקד במצבים שונים ומה עוזר לי). על בסיס למידה זו מתקיים תהליך מותאם אישית לרכישת וביסוס כלים (משאבים ואסטרטגיות) שיסייעו בהשגת מטרות תפקודיות משמעותיות לאדם ובשיפור איכות החיים. במחקר חלוץ לבדיקת יעילות הטיפול (Kestner, 2018), נמצאו שיפורים מובהקים בתפקוד ובאיכות החיים של מבוגרים עם ADHD.
מי מורשה לטפל בגישת ה cog-fun?
מרפאים בעיסוק מוסמכים מטעם משרד הבריאות ובעלי תעודת הסמכה כמטפלים בגישת הcog-fun למבוגרים, מטעם החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית.
לפרטים:
יפעת ולדר- שוקרון 052-581-3465
ifat.veldershuk@mail.huji.ac.il
מעין כהן 052-890-3731
Maayan.cohen7@mail.huji.ac.il
פרסומים מדעיים
Hahn-Markowitz, J., Berger, I., Manor, I., & Maeir, A. (2016). Efficacy of cognitive–functional (Cog–Fun) intervention in occupational therapy among children with ADHD: An RCT. Journal of Attention Disorders.
Hahn-Markowitz, J., Berger, I., Manor, I., & Maeir, A. (2017a). Impact of the cognitive–functional (Cog–Fun) intervention on executive functions and participation among children with attention deficit hyperactivity disorder: A randomized controlled trial. American Journal of Occupational Therapy, 71, 7105220010.
Hahn-Markowitz, J., Berger, I., Manor, I., & Maeir, A. (2017b). Examination of the effectiveness of cognitive–functional (Cog–Fun) intervention in improving functional performance and sense of self-efficacy among children with attention deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Israeli Journal of Occupational Therapy, 26(3), H235–H249.
Hahn-Markowitz, J., Berger, I., Manor, I., & Maeir, A. (in press). cognitive–functional (Cog–Fun) dyadic intervention for children with ADHD and their parents: Impact on parenting self- efficacy. Physical and Occupational Therapy in Pediatrics.
Hahn-Markowitz, J., Manor, I., & Maeir, A. (2011). Effectiveness of cognitive–functional (Cog–Fun) intervention with children with attention deficit hyperactivity disorder: A pilot study. American Journal of Occupational Therapy, 65, 384– 392.
Kastner, L. (2018). Cog-Fun's feasibility and effectiveness for adults with ADHD: A mixed- methods pilot study. (Unpublished doctoral dissertation). Hadassah and Hebrew University, Jerusalem, Israel.
Levanon-Erez, N., Cohen, M., Traub Bar-Ilan, R., & Maeir, A. (2017). Occupational identity of adolescents with ADHD: A mixed methods study. Scandinavian Journal of Occupational Therapy, 24, 32–40.
Levanon-Erez, N., & Maeir, A. (2014). The teen Cog–Fun Model of intervention for adolescents with ADHD. In I. Berger & A. Maeir (Eds.), ADHD: A transparent impairment. Clinical, daily-life, and research aspects in diverse populations (pp. 17– 33). New York: Nova Science.
Maeir, A., Fisher, O., Bar-Ilan, R. T., Boas, N., Berger, I., & Landau, Y. E. (2014). Effectiveness of Cognitive–Functional (Cog– Fun) occupational therapy intervention for young children with attention deficit hyperactivity disorder: A controlled study. American Journal of Occupational Therapy, 68, 260– 267.
Maeir, A., Hahn-Markowitz, J., Fisher, O., & Traub Bar-Ilan, R. (2014). Cognitive– functional (Cog–Fun) intervention for children with ADHD: Theory and practice. In I. Berger & A. Maeir (Eds.), ADHD: A transparent impairment. Clinical, daily-life, and research aspects in diverse populations (pp. 81–98). New York: Nova Science.
Velder-Shukrun, I. (2018). Cognitive functional therapy (Cog-Fun A) for adults with ADHD: A retrospective extreme case analysis. (Unpublished doctoral dissertation). Hadassah and Hebrew University, Jerusalem, Israel.
בקרוב
גישת Cog-Fun מהי הגישה, למה לצפות ולמי היא מתאימה:
גישת Cog-Fun™ פותחה בארץ על ידי מרפאות בעיסוק, חוקרות וקלינאיות מנוסות, בבית הספר לריפוי עיסוק, הפקולטה לרפואה של הדסה והאוניברסיטה העברית, במעבדה לשיקום נוירו-קוגניטיבי בראשות פרופסור עדינה מאיר, ונחקרת באופן עקבי כבר מעל לעשור, ועם ראיות מחקר רבות שתומכות ביעילותה.
Cog-Fun™ הינה גישת טיפול קוגניטיבית – תפקודית לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) לאורך החיים (ילדים, מתבגרים ומבוגרים).
למה Cog-Fun™ ?
שיטת Cog-Fun™ פותחה על מנת לתת לאדם עם אבחנה של ADHD – לילד, למתבגר, לבוגר ולמשפחה, כלים להבין את האבחנה וההשלכות שלה ולתפקד טוב יותר ביום יום. ADHD הינה אבחנה שיש לה מקור נוירו-ביולוגי (המתבטא בקשיים המיוחסים לחלק הקדמי של המח- קשיים בניהול ובוויסות עצמי של רגש, מחשבה והתנהגות) עם השלכות רגשיות (דימוי עצמי, תחושת מסוגלות וקושי בזהות עצמית). לאבחנה יש גם השלכות חברתיות, תעסוקתיות ולימודיות.
השלכות של ADHD וקשיים בתפקודים הניהוליים בחיי היומיום: הקשיים עלולים לפגוע בתפקודים ופיתוח עצמאות המצופה על פי גיל – דוגמת ניהול היומיום מקימה בבוקר ועד להתארגנות לשינה: ההתעוררות, התארגנות עם לבוש, רחצה, אכילה ומוכנות בזמן ליציאה לביהס/גן/לימודים/עבודה; ביצוע תפקודים שונים במסגרת–גן/בביהס/לימודים גבוהים או בעבודה (התארגנות עם הציוד, מעבר מפעילות לפעילות, התמדה בפעילות ולמידת תכנים לימודיים או במפגש, עמידה בלוז, ניהול מטלות); השתלבות בחברה ובפעילויות פנאי- משחק חברתי, זמני הפסקות (אכילה בזמן ובאופן מאורגן, יציאה למשחק בחצר או משחק בפינות בגן); יציאה מהמסגרת הפורמלית וחזרה הביתה תוך מעבר בין מטלות (ארוחה, הכנת ש.ב., פנאי אישי או חברתי/חוגים; התארגנות לקראת ארוחת ערב ושינה ועוד.
השלכות על המצב הרגשי חברתי משפחתי: כאשר יש קושי באחד או יותר מתפקודים אלה הילד/מתבגר והוריו או המבוגר עם ADHD, עלולים לחוש מצוקה, מערכת היחסים ביניהם נמצאת בסיכון ואיכות החיים של האדם ומשפחתו עלולה להיפגע. היות ול ADHD- מקור נוירו-ביולוגי ועל פי רב תורשתי, במשפחות רבות יש יותר מאדם אחד המתמודד עם האבחנה מה שהופך את התפקוד המשפחתי למורכב יותר.
חשוב להבין ש ADHD זה מצב בריאות המלווה את האדם לאורך חייו במהלכם הוא נדרש להתמודד עם דרישות וציפיות משתנות, חדשות ומאתגרות, תפקידי חיים שהולכים ומתווספים ולכן לכל גיל, סביבה ותרבות יש אתגרים שונים.
פרוטוקול Cog-Fun לאורך החיים
Cog-Fun™ פותחה על מנת לתת מענה לקשיים התפקודיים לאורך החיים ולכן פותחו 3 תכניות התערבות הפונות לקבוצות גיל שונות:
Cog-Fun™ לילדים המתאים לילדים מגילאי 5-10 ולהוריהם
TEEN Cog-Fun™ למתבגרים בגילאי 12-18 ולהוריהם
ו- Cog-Fun-A™ למבוגרים מגיל 18 ואילך
התוצר של Cog-Fun™ מכוון לניהול עצמי, ניהול בריאות מיטבי של האדם לאורך החיים. זה נעשה על ידי קידום מודעות לאבחנה והשלכותיה כמו גם לעוצמות ומשאבים שיש לאדם ומשפחתו, פיתוח אסטרטגיות ניהוליות שעוקפות/מפצות על הקושי בתפקודים הניהוליים, ניתוח עיסוקים ומציאת התאמות במטלות ובסביבה, הצבת מטרות המקדמות תפקוד והשתתפות, ובניית תחושת מסוגלות וזהות עיסוקית.
משך הטיפול ב– Cog-Fun™ לילדים (ילדים בגילאי 5-10 והוריהם) והיכן מתבצע:
הטיפול מתקיים על פני כ- 17 מפגשים טיפוליים אחת לשבוע, בקופות החולים, בחלק מהמסגרות החינוכיות, בקליניקות פרטיות ברחבי הארץ או בבית המטופל.
הלמידה המשותפת הזו נעשית תוך כדי התנסות בחוויה, משחק והנאה.
מי מועמד מתאים לטיפול Cog-Fun™?
- ילד, מתבגר או מבוגר שהיה אצל גורם רפואי מוסמך (רופא המוסמך לאבחן ADHD) שנתן אבחנה של ADHD או חשד לאבחנה.
- אדם/משפחה שפנויים לתהליך של פגישה אחת לשבוע למשך כ -17-20 שבועות
* בטיפול של ילדים- הן הילד והן ההורה נמצאים בכל המפגשים
- אדם, משפחה או ילד שלא נמצאים כרגע במצב בריאותי אחר "סוער"- משברי ואם ישנו כזה, הוא מטופל על ידי גורם רפואי/מקצועי.
- לגבי ילדים- ילד עם יכולת שפתית טובה שמאפשרת שיחה (כאמור מגיל 5 ומעלה)
מאיפה מתחילים?
כאמור, כאשר המשפחה או הסביבה חשים שלילד יש קשיים ועולה חשד להפרעת קשב וריכוז השלב הראשון הוא לפנות לגורם רפואי מוסמך – רופא המוסמך לעסוק באבחון של הפרעת קשב וריכוז. למה זה חשוב? כי מדובר באבחנה נוירו-התפתחותית עם מקור נוירו-ביולוגי. חשוב שהרופא יאשר שאכן מדובר בחשד או באבחנה זו . ייתכן וישנם עוד מצבי בריאות דומים אבל שונים מ ADHD או מצבי בריאות נלווים שחשוב שרופא יזהה אותם וימליץ על מעקב או טיפול תרופתי או טיפולים נוספים אחרים. חשוב לדעת את כל זה על מנת שנטפל באופן המותאם לאבחנה ולא ניתן טיפול למישהו שזה לא הטיפול הנכון עבורו.
לאחר שהילד/המתבגר/המבוגר ראה רופא וישנה המלצה על טיפול Cog-Fun™ אז המרפא/ה בעיסוק המורשה לטפל על פי גישת Cog-Fun™ יקבלו אתכם בברכה.
מטרות התערבות ה– Cog-Fun™:
- לשפר תפקוד והשתתפות בעיסוקים ותפקידים שהמטופל רוצה או צריך לבצע ביומיום
- לקדם איכות חיים ובריאות של האדם ומשפחתו
- לקדם רכישת אסטרטגיות ניהוליות ופיתוח מודעות לאבחנה, להשלכות, לעוצמות ולמשאבים שיש באדם עצמו ובסביבה
- לקדם את המסוגלות העיסוקית
- להכשיר ולהעצים מטפלים עיקריים/שותפים (care givers) כמתווכים בתהליכים הנ"ל
על אף העקרונות המשותפים לשלושת הפרוטוקולים של התערבות ה-Cog-Fun לגילאים השונים, ישנם היבטים ייחודיים לכל פרוטוקול על פי קבוצת הגיל.
למה לצפות בטיפול ב Cog-Fun™ לילדים? תמצית הפרוטוקול:
בטיפולי Cog-Fun לילדים, ההורים שותפים פעילים ונוכחים בכל ההתערבות ומלווים על ידי המרפא.ה בעיסוק באופן צמוד, בתוך המפגשים ובין המפגשים הטיפוליים, על מנת לאפשר להם ללמוד לצד הילד את עקרונות ההתערבות כדי לנהל את בריאות ואורח חיי משפחתם הייחודית.
רצף ההתערבות:
מפגשים עם ההורים:
*ישנם מפגשים שהינם רק עם ההורים, בתחילת ההתערבות, מפגשים ביניים בין המפגשים המשותפים עם הילד, מפגש סיום ומעקב.
מפגש ההיכרות עם הורה/ים: הטיפול מתחיל בפגישות היכרות מעמיקות עם הורי הילד שעוסקות ב: רקע משפחה גרעינית ומורחבת, רקע התפתחותי, רפואי וחינוכי, קיום אבחנה של ADHD מתי ועל ידי מי נעשתה והאם נוטל תרופות. קיומן של אבחנות נוספות והאם הן מטופלות על ידי גורם רפואי מוסמך. סדר היום המשפחתי, תפקוד בסביבת הבית ומחוצה לו, ידע אמונות אודות ADHD, בירור משאבים שיש למשפחה (כלכליים, משאבי זמן ופניות, משאבים חברתיים ועוד), מה מדאיג אותם אצל ילדם, במה באים לידי ביטוי העוצמות שלהם ושל ילדם, מהם הכישורים וההעדפות של הילד ומה הציפיות שלהם מהטיפול. במפגש או במייל מועבר שאלון אודות הקשיים בתפקודים ניהוליים של הילד ושאלון אודות תחושת המסוגלות ההורית. לאחר מכן נקבעות מטרות כלליות, ראשוניות להתערבות.
היות וגישת ההתערבות מצריכה התגייסות משמעותית ופניות להגיע לטיפול פעם בשבוע, על פני כ- 17 שבועות רצופים, ילד והורה/רים, נעשה בירור עם ההורים האם יש להם את הפניות, האם המשפחה אינה נמצאת כרגע במשבר/מעבר/מצב בריאותי של הילד או מישהו במשפחתו, המשקף חוסר יציבות. לאחר קבלת תמונה מקיפה על הילד ומשפחתו ווידוא כי אכן יש למשפחה פניות להתערבות, ההתערבות מתחילה.
במהלך ההתערבות נעשות פגישה/ות ביניים עם הורי הילד (ללא נוכחות הילד/ה) לבירור ההבנה של התהליך, חיזוק העצמה ותמיכה בהם ביישום עקרונות ההתערבות, ובתפקיד ההורי שלהם ובניהול הבריאות של ילדם. מושם דגש על הבנת האבחנה והשלכותיה על הילד, תפקוד מצופה בשלבי התפתחות שונים, כמו גם ההבנה של תפקידם כמנהלי הבריאות של ילדם, כתומכים בתפקוד הילד באמצעות יצירת שגרות ניהוליות והעצמה מתמדת שלו. בפגישה/ות אלה נעשית חשיבה נוספת אודות מטרות ההתערבות. באמצע תהליך ההתערבות נעשית פגישה בסביבה הטבעית של הילד- בביתו, שם מיושמות "מיני- מטרות" שתורגלו בסימולציות בחדר הטיפולים ומועברות לביתו. מפגש זה נועד להעצים את הילד בהיותו אוחז "בשרביט המארח" ומנהל את המפגש בעזרת תמיכות אותן מכיר- לוח, טיימר, תכנון פעילויות ועוד ונעשית חשיבה היכן ואיך ניתן להנגיש את הסביבה הטבעית של הילד לצרכיו.
בסיום ההתערבות נעשית שיחת סיכום עם הורי הילד על מה הושג, והאם וכיצד הם רואים את המשך ההתקשרות או מעקב עם המטפל או פניה למסגרות נוספות.
מפגשים משותפים עם ההורה והילד
המפגשים עם הילד מתחילים בשתי פגישות היכרות עם הילד בהן מודגמת שיגרת הטיפול: מבנה הפגישה והעזרים הניהוליים הנלווים, שמהווים תומכי סביבה לניהול עצמי, סביבתי ובינאישי. ניתן הסבר ותרגול אודות תכנון פגישה על לוח מחיק, שימוש בטיימר, הכרת סימן מוסכם בחדר כשמשהו "לא נעים לי" והיכרות עם מבנה מפגש המתחיל בשיחה ומסתיים בסיכום כתוב (מחברת /צילום בטלפון). כמו כן, מוצגת לילד תיבה של "משאבים" אליה יוכנסו הפטנטים שילמדו במפגשים. פגישה שניה חוזרת על העזרים הניהוליים שהוקנו בפגישה הקודמת ועוסקת באופן מוצהר בעוצמות הילד, הדברים מהם נהנה ומתעניין. נעשה ראיון מובנה עם הילד אודות עוצמותיו באמצעות ראיון ה- Pictorial Interview of Children's Meta-cognition & Executive functions- PICME (Traub Bar-Ilan, Cohen & Maeir, 2018). הורי הילד מקבלים עידוד להגיע לפגישה זו כשהם הכינו מראש רשימת עוצמות ויכולות של ילדם. בסוף הפגישה הילד והוריו מקבלים עידוד לשים לב לפעולות ומצבים בהם הילד מצליח לעשות דברים, לכתוב זאת על פתק ולשים בקופסת המשאבים, שמקבלת מחיצה גם להצלחות.
לאחר מכן, הטיפול מתמקד ביחידות התערבות במהלכן מוקנות אסטרטגיות ניהוליות העוסקות בעיכוב תגובה, ניטור ובקרה, וויסות רגשי ועוד. אסטרטגיות מלוות בסמל/ייצוג מילולי וחזותי. קצב ההתקדמות, כמות האסטרטגיות המוקנית ומשך ההקניה של כל אסטרטגיה משתנה וגמיש. ההתקדמות תותאם לחומרת הקשיים הניהוליים, קיומם של תמיכות ומשאבים חיצונים דוגמת טיפול תרופתי, תמיכות סביבתיות , שימוש בשפה מקדמת ומעצימה , וקשר מיטבי שמאפשר פיתוח מסוגלות עיסוקית ומודעות מסתגלת. הפגישה האחרונה עם הילד מכוונת לסיכום התהליך, המטרות שהושגו ומשאבים שנרכשו ולחגיגה והעצמה של הילד.
